<h1>לקוטי ספר הדין לרבינו יהודה אלברצלוני סימן קכ"ד</h1>
<h2>דף ו.</h2>
תשלום התוספתא [ב"ב קס"ב ע"ב]. הי' ד' או ה' עדים חתומין על השטר ונמצאו ב' הראשונים קרובין או פסולין תתקיים עדות בשאר. מסייע ליה לחזקיה וכו'. ומה שנהגו השתא בכתובות שחותמין החתנים קודם חתימת העדים, על דבר זה סמכו לפי שהוא מקום שאפי' חתמו קרובין או פסולין כשר, דמילהו בקרובין כשר. ויש נמי מי שאומ' דאפי' בשטר חוב אם יכתוב הלוה קודם חתימת עדים אין עלינו בכך כי משום כתב יד הוא הדבר שאם לא ימצא עדים שיעידו על חתימתן יטעון המלוה ויאמ' לא זו היא חתימתך. ועל הא מילתא דאמור דהיו ד' או ה' עדים חתומין על השטר ונמצאו ב' הראשונים קרובין או פסולין נשאל רבינו האיי ז"ל ומסקנא דתשובה שהביא ראייה מהא דאמרי [מכות ו' ע"א] למחזי אתיתון או לאסהודי אתיתון אי אמרי לאסהודי (אתיתון) [אתינן] נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה משום דאיצטריף כשר בהדי פסול. אבל אמרי למיחזי אתינן מה יעשו וכו'. פיר' כיון דלאו בהדיה אתא לא מיפסיל. ולפום הכין עדות שטר כל היכא דאיתברר לן בסהדי אחריני דחתם פסול [ברישא] אי נמי חתם על מנת דחתים פסול לא שנא פסול ברישא ולא שנא פסול באמצע ולא שנא פסול בסוף שטר פסול הוא ואע"ג דקא מסהיד ביה על פה לקיומיה אבל אי לא ידעינן היכא חתמו ואית בשטרא כשרים ופסולים חזינן אם חתום פסול ברישא תלינן ואמרינן דהא רווחא שבק למאן דקשיש מיניה ולא ידע דפסול חתים וחתם פסול שלא מדעתיה דכשר ומכשרינן ליה לשטרא. אי נמי חתם פסול בסוף תלינן ואמרי' דילמ' כשרין חתמו כדרכיהון ואתא פסול וחתם בסוף שלא מדעתם ושטר כשר הוא ובהא מילתא הוא דקתני היו ד' או ה' עדים חתומין בשטר ונמצאו ב' הראשונים קרובין או פסולין תתקיים עידות בשאר ואמ' עלה מסייע ליה לחזקיה דאמ' מילהו בקרובים כשר אלמ' או קרובין בתחילה או קרובין בסוף כשר. אבל חתומין (סיגורין) [סירוגין] כשר ופסול וכשר שנמצא פסול באמצע לא ידעינן היכי חתמו אי אכוונו כשרים למיהוי בהדי פסול או לא. סתמה דהדין שטרא דלא מתקיים בחתמות ידיהון דכשרים וכמאן דאיצטריף פסול בהדייהו חשיב. והני מילי היכא דליכא קמי חתמות ידיה דפסול שני עדים רצופין [אבל איכא קמי חתמות ידיה דפסול שני עדים כשרים רצופין] אע"ג דאית בתר פסול כשרים לא מיתרעי ראשונים משום אחרונים ומקיימין העדות בכשרים הראשונים. וכל מאי דאמרינן בהאי שטרא דלא ידעינן מאן חתים ברישא ומאן חתם בתריה היכא דלא אתו עדים ואסהידו על פה אבל אתו כשרים ואסהידו על פה ואמ' דלא אכוונו למחתם עם פסולין ולא הוו ידעי דאיכא פסול חתים תתקיים בהן [העדות] ומקרע ההוא שטרא וכותבין שטר אחר.
